בשנים האחרונות התפתחו סדנאות, מכונים וקורסים המכינים ילדים לכיתה א'.

ילדים רבים משתתפים בהם עוד בגן, לפני חופשת הקיץ ואחרים בחופשת הקיץ, לפני כיתה א'.

למרות שבהכנה יש תרומה לחיזוק מיומנויות והרגעת חרדות אני שואלת –

האם פרק זה המכונה מוכנות לכיתה א' אכן נפרד ועומד בפני עצמו מכלל תהליך ההתפתחות של הילד והאם הוא הכרחי?

 

לדעתי, מוכנות לכיתה א' הינה חלק אינטגרלי מתהליך הצמיחה והלמידה של הילד לאורך שנות הילדות המוקדמת עד הגיעו לכיתה א'. שותפים בתהליך ההורים, המסגרות הלימודיות בהן הוא שוהה והצוותים החינוכיים.

כיום, תוכנית הלימודים של משרד החינוך לגני הילדים, מחייבת הכנה מקיפה והדרגתית לקראת המעבר לכיתה א', מבחינה רגשית, שכלית, מוטורית וחברתית.

להורים חלק חשוב ביותר בתהליך זה בפן של המוכנות הרגשית והם בעלי השפעה רבה על הרגשות והציפיות שהילד מפתח, לקראת המעבר מהגן לביה"ס.

 

מניסיוני הארוך כמורה וכמטפלת, אני רואה, כי רוב ההורים אינם עוברים תהליך של הכנה למעבר ילדיהם לכיתה א'. יש הורים המרגישים חרדה ולחץ לקראת העלייה לכיתה א' של ילדם.

הסיבות שונות - חרדות או טראומות שלהם כילדים או כהורים לילדים בכורים, שחוו חוויות לא נעימות איתם בעבר. בנוסף, קיימת חרדה בסיסית ביותר שילדם הקטן יפגע בביה"ס, הנתפס כמקום גדול בו ילד קטן עלול לא להסתדר ולא יהיה מי שידאג לו ("איך ימצא את הכיתה, מי ידאג שיאכל ואם יהיה עליו ללכת לשירותים? הוא כל כך מפונק ולא עצמאי... ") חששות אלו ורבות נוספות, עלולות ליצור אוירה משפחתית לחוצה, העלולה לפגוע במוכנות הרגשית של הילד ולפתח אצלו פחד מפני הבאות.

 

אז מה בכל זאת חלקם של ההורים בתהליך ההתפתחות הטבעית של הילדים שבו ניתן לומר – "הילד מוכן לכיתה א'"?

  • הנהגת סדר יום ברור ועקבי לאורך כל היום, החל משעת הקימה בבוקר ועד שעת השינה בערב. כשבמשך היום ברור לכל אחד במשפחה, מה תפקידו (לקום, להתרחץ, מי מארגן את הילדים, מכין ארוחה, מלווה לגן/ביה"ס, מי מחזיר הביתה אחה"צ ודואג להכנת שיעורים, ניהול שעות הפנאי ועוד). הריטואל הקבוע של "טקסים" נוסך ביטחון והילד יודע למה לצפות. אז יותר קל לו להסתגל למסגרת הגן שם יש סדר יום קבוע ו"טקסים" ובדומה לכך גם בכיתה א'.
  • בילוי איכותי עם הילד במשחקים (כמו במשחקי הרכבה, בנייה ומשחקים בהם יש חוקים), הקראת סיפורים ושיחה עליהם, צפייה יחד בתוכנית בטלוויזיה, בילוי מחוץ לבית בו הילד ירוץ, יקפוץ, יטפס, יתגלגל, ישחה ,יצחק, יצעק... ויפעיל את כל הגוף הפעלה הגורמת לגרייה רב חושית.
  • הקפדה על תזונה מופחתת בסוכרים וצבעי מאכל, להם השפעה מזיקה על המוח ותפקודיו.
  • שמירה על גבולות, חוקי הבית והמשפחה.
  • להרבות בעידוד,שבח וגילויי אהבה מילוליים וגופניים.
  • לפתח עצמאות באופן הדרגתי המתאים לגילו של הילד. לעזור, לתמוך וללוות אין משמעו לעשות במקום הילד.
  • פיתוח אחריות מגיל צעיר. יש ללמד את הילד לקחת אחריות ולבצע מטלות בבית לפי יכולתו וגילו (לפנות שולחן, לסדר את הצעצועים והמיטה, להשקות עציצים, לתת אוכל לכלב...)
  • הילד הוא העולה לכיתה א' ולא הוריו או אחיו הבכורים. הוא יכול להצליח רק על פי דרכו שלו. חשוב שההורים יזכרו ויכבדו זאת.
  • פיתוח עמדה חיובית של ההורים כלפי ביה"ס. חשוב כי ההורים יראו את ביה"ס כגורם עוזר ולא עוין ובצוות החינוכי שותף ולא אויב. אפילו אם השקפת עולמם של ההורים אינה תואמת את זו של ביה"ס. הכרות מוקדמת עם המורה, באווירה חיובית, שותפות בנעשה בביה"ס ובכיתה יכולה לעזור לפיתוח עמדה אוהדת. כאשר מתעורר צורך יש לפנות למורה ולעשות את זה באופן ישיר ומכבד. לשתף את המורה במשברים ושינויים בחיי הילד כדי שתגלה הבנה לתפקודו בכיתה. לדעת כי המורה הופכת לדמות מאוד משמעותית עבור הילד העולה לכיתה א' ולא לפגוע בתפיסתו של הילד אותה. היא זו שתלווה, תתמוך, תדאג לו בשעות בהן הוא רחוק מהוריו.
  • לסמוך על הילד כי יש לו כוחות להסתדר. מניסיוני, ברוב המקרים הילד מפתיע את המבוגרים. יחס מגונן מדי מחליש את כוחות ההתמודדות של הילד. לסמוך, אין פירושו להוריד אחריות הורית, מעקב וערנות.
לזכור כי עלולים להיות קשיים לימודיים, רגשיים וחברתיים. על ההורים לא לתת לכך לפגוע בהערכה העצמית ולזכור שהכניסה לביה"ס היא שלב מעבר זמני ומטבעו הוא עובר.

 

נקודה מאוד חשובה שעלי לציין, הורים לילדים שיש להם רקע קודם לקשיים במסגרת הגנית או קיימת אצלם "תחושת בטן" כי קיים קושי באחד התפקודים של ילדם. חשוב שיפנו עוד לפני כיתה א' לברור ולטיפול. ככל שמאתרים את הקשיים מוקדם יותר, ההתערבות הטיפולית משיגה הצלחות מהירות וגדולות יותר.

 

ולסיום, מה הן המיומנויות החשובות להקניה וחיזוק לקראת כיתה א'?

  1. חיזוק שרירי כף היד וחגורת הכתפיים האחראים על יציבה וכתיבה
  2. כלים להתארגנות במרחב הלימודי ועם הציוד הלימודי - ילקוט, מגרות, מחברות, קלמר
  3. מיומנויות צביעה, גזירה, הדבקה, חידוד, מחיקה, החזקת עיפרון
  4. הכרת האותיות וצלילן
  5. שליטה בכיוונים כבסיס לכתיבה בעברית וחשבון
  6. מוכנות פונולוגית – צליל פותח וסוגר במילה. חלוקת מלים להברות/צלילים, צליל דומה במלים ועוד
  7. ידע בסיסי על התנהלות יום הלימודים בביה"ס, בעלי תפקידים, מקומות בביה"ס, למי פונים לעזרה במצבים שונים.

                                                                                                                            בהצלחה!

  

לקריאה נוספת:

חיים עמית- הורים לקראת כיתה א'