הורים כמאמנים

רבות נכתב על קשיים, לקויות ושאר הפרעות תפקודיות אצל ילדים. על פי תפיסתי, חלק מרכזי בטיפול בילדים, תופסים ההורים. הם המטפלים המשמעותיים ביותר של הילדים, מרגע היוולדם עד לבגרותם. כשאתם ההורים מביאים ילד לטיפול, כבר הספקתם לספוג ביקורת מהגננת, מורה, סביבה חברתית. אתם מגיעים למטפל כשאתם חשים כאב רב ומתקשים להודות כי אינכם מצליחים לטפל בילד שלכם ולעזור לו. אתם מרגישים אחראיים למצב וחדורי אשמה. 

הפרעת קשב וריכוז- מיתוסים ועובדות

בשנים האחרונות אני מעמיקה בלימודי בנושא הפרעות קשב וריכוז. מבין המטופלים המגיעים אלי אין שניים שההפרעה מתבטאת אצלם באופן זהה. זוהי הפרעה מתעתעת, יש לה פנים רבות. במהלך הטיפול בילדים עם הפרעת קשב וריכוז, גיליתי כי חלק ניכר מהתפיסות השגורות לגביה מוטעות* . וחשתי כי חשוב לשתף כדי לסייע להורים להבין טוב יותר את ילדיהם. 

"למה זה מגיע לי?"

אורי (שם בדוי) בן בכור ונכד ראשון למשפחת חקלאים ותיקה במושב. כל המשפחה ציפתה בקוצר רוח ללידתו ההורים, סבים, דודים. מימיו הראשונים בעולם התגלה אורי כתינוק מאוד ערני. הוא מיעט בשינה ודרש תשומת לב מתמדת. כאשר הוריו לא נענו מיד למחוותיו היה פורץ בצרחות אימים.

כשניגשו להרימו היה גופו מתקשח בבכי מחריש אוזניים תוך התפתלות הוא לא אהב להחליף בגדים, להיכנס לאמבטיה ולצאת ממנה. היה קשה להאכילו, יניקתו היה עצבנית ולא רצופה. אימו לא ידעה אם אכל לשובע או שהוא עדיין רעב, היה קשה להרגיעו ובכלל, לטפל בו. 

טיפול בחרדות, מחשבות טורדניות והתנהגות כפייתית

חרדות

בכתבה זו אני מבקשת להאיר היבט טיפולי עוצמתי ויעיל בפחדים, חרדות והתנהגויות כפייתיות אצל ילדים ובכלל.

חשוב לי להדגיש כי איני רופאה ואיני עוסקת בהגדרות קליניות. אני מורה ומטפלת בהפרעות תפקודיות אצל ילדים ע"פ גישות טיפוליות מתחום הפסיכותרפיה ההוליסטית ונוירו התפתחות תפקודית.

אצל חלק מהילדים המגיעים אלי לטיפול, נראה, כי בבסיס ההפרעות התפקודיות שלהם קיימים פחדים, חרדות והתנהגות כפייתית. במסגרת הטיפול של גוף נפש הוליסטי, אני משתמשת מזה שנים, בכלים מתחום המודעות, פרחי באך ודימיון מודרך.

אלימות ילדים במסגרת המשפחה

אלימות ילדים במסגרת משפחה

קיימות גישות שונות ורבות לטיפול בבעיה הקשה: חינוכיות, פסיכולוגיות, רכות וקשות שברובן הן נכשלות והתוצאה המתקבלת – הסלמת האלימות.

ד"ר חיים עומר, מרצה בכיר בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת ת"א, מציג בספרו "המאבק באלימות ילדים – התנגדות לא אלימה", גישה שונה לטיפול בבעיית הילד האלים במשפחה. 

התופעה של ילד בעל דפוסי התנהגות הרסניים מהווה אתגר לא פשוט להורים ואנשי מקצוע. זה ילד וכחן, חסר גבולות, כועס, מאיים, מתפרץ באלימות כלפי משפחתו ועוד תופעות קשות. כל אלו מתאחדים לעמדה ברורה וחד משמעית "אני השולט, אני המחליט".
זה האפיון העיקרי של ילד כזה.

חציית קו האמצע

חציית קו האמצע

לעיתים הורים פונים אלי עם תחושה לא מוגדרת שיש משהו לא תקין בהתנהלות של ילדם ואני שומעת אמירות כמו: "אנחנו לא יכולים לשים את האצבע אבל...", "לפעמים הוא טועה בתרגילים בחשבון, למרות שהוא טוב בחשבון..." "תנוחת הגוף שלו בזמן כתיבה מוזרה, הוא כל הזמן מזיז את הגוף הצידה..."' "הוא כותב עד אמצע השורה...", "אבל בסך הכול, הוא בסדר, הוא ילד טוב, חרוץ, אוהב ללמוד...", "יש לה קושי לזכור, היא מבינה את הנושא, ישבתי איתה ובדקתי..."
מניסיוני, ברוב המקרים, כשאני שומעת מהורים דברים אלו, אני מוצאת שהם צודקים, למרות שיש פעמים שהגננת או המורה אומרת שהיא לא רואה ולדעתה: "הכול בסדר". 

הפרעות בקשב החזותי והשפעתן על הלמידה

הפרעת קשב

קשב חזותי הוא חלק ממנגנון הקשב המקבל מידע ממערכת הראיה. תחום זה וההפרעות בו, פעמים רבות אינם נבדקים בהקשר ללקויות למידה. לעיתים, כאשר לילד קשיים בלמידה, יש המלצה ממאבחן דידקטי או מהצוות החינוכי בגן או בית הספר, לפנות לבדיקת עיניים. 

הרופא או האופטימטריסט, בודק את ראייתו של הילד. יש שמגלים לקות ראיה זו או אחרת הניתנת לתקן, באמצעות משקפיים בעלות עדשות מתקנות ויש פעמים, שממצאי הבדיקה מעלים כי הראיה תקינה ואין שום פתולוגיה. מבחינת מומחים אלו הראיה תקינה.

ומה עושים אם הילד ממשיך להתלונן שאינו רואה טוב או שקימות לקויות למידה בעיקר בתחום הקריאה והכתיבה? כאן המקום לבצע בדיקה של הקשב החזותי.

חשיבותם של משחקי חצר

אנו חיים בעולם הולך ומשתנה בקצב מהיר ביותר בכל תחומי החיים. עם השינוי משתנה אופיים של פעילויות ומשחקי הילדים.

בילדותי ,זכור לי, כי כל משחקנו, הילדים, היו מחוץ לבית: בחצר, רחוב, שכונה. ההורים ראו את הילדים, עם רדת החשיכה. המציאות הייתה אז מאוד שונה. הילדים גדלו  בהרגשה של מוגנות וביטחון, כל מבוגר בסביבה הכיר כל אחד מהילדים והרגיש אחריות להתערב בזמן קטטה או כשצצה בעיה. דלתות הבתים היו פתוחות ובין החצרות לא חצצו גדרות.

ויסות תחושתי והשפעתו על תפקוד האדם

ויסות תחושתי

תארו לכם מה היה קורה אילו לא היינו יכולים לזהות מכונית מתקרבת אלינו ולעצור בזמן? אילו לא היינו יכולים להריח דליפה של גז, לזהות טעם מזון מקולקל, להתרחק מסיר רותח, להיזהר מפי התהום?
כדי שמצבים אלו לא התרחשו ,בגופנו קיימות מערכות תחושתיות שונות.

החושים חיוניים להישרדותנו. הם קולטים באמצעות רצפטורים (חיישנים) רבים בגופנו, גירויים שונים מהסביבה, מעבדים אותם ומעבירים אותם למוח.

תפקידם לאפשר לאדם להתנהל בסביבתו.

הקשר בין תזונה להפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות

הקשר בין הפרעת קשב לתזונה

מאמר זה נכתב מניסיון של 20 שנות עבודה עם ילדים ,במערכת החינוך ומחוץ לה.

במהלך השנים, פגשתי בהורים החוששים מההשלכות הלימודיות, רגשיות, התנהגותיות וחברתיות של הפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות. בשנים האחרונות הפרעות הקשב, ריכוז והיפראקטיביות הפכו ממש למגיפה. מגיפה זו מנסים "לרפא" בעזרת תרופות שונות ללא מציאת הגורם לשיבוש. הבעיה כה מדאיגה את ההורים עד שהם מסכימים לתת לילדיהם תרופות, שככל הנראה ילוו אותם עד בגרותם. לדעתי, אחד הפתרונות להפרעות, הוא שינוי תזונתי הניתן ליישום ע"י כל אחד עם משפחתו בביתו.

 

סמכות ונוכחות הורית והקשר להתפתחות ותפקוד ילדים

סמכות ונוכחות הורית והקשר להתפתחות ותפקוד ילדים

בתקופה בה אנו חיים חלו שינויים ניכרים בהורות. אנו נוכחים בתופעה של התמעטות ונסיגת ההורות בכלל ובתקופת הינקות בפרט. שעות העבודה של אימהות הולכות ומתארכות וכך קורה שמגיל מספר שבועות/חודשים התינוק נמצא במסגרות שונות לשעות רבות. מצב זה מאוד בעייתי מאחר שבחודשי חייו הראשונים התינוק יוצר את  ההיקשרות הראשונית ההכרחית להתפתחותו הרגשית והגופנית. דווקא אז יש התמעטות בנוכחות האם.


מוכנות לכיתה א'?!

מוכנות לכיתה א

בשנים האחרונות התפתחו סדנאות, מכונים וקורסים המכינים ילדים לכיתה א'.

ילדים רבים משתתפים בהם עוד בגן, לפני חופשת הקיץ ואחרים בחופשת הקיץ, לפני כיתה א'.

למרות שבהכנה יש תרומה לחיזוק מיומנויות והרגעת חרדות אני שואלת – האם פרק זה המכונה מוכנות לכיתה א' אכן נפרד ועומד בפני עצמו מכלל תהליך ההתפתחות של הילד והאם הוא הכרחי?