EXAI

מאמר זה נכתב מניסיון של 20 שנות עבודה עם ילדים, במערכת החינוך ומחוץ לה. במהלך השנים, פגשתי בהורים החוששים מההשלכות הלימודיות, רגשיות, התנהגותיות וחברתיות של הפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות.

בשנים האחרונות הפרעות הקשב, ריכוז והיפראקטיביות הפכו ממש למגיפה.

מגיפה זו מנסים "לרפא" בעזרת תרופות שונות ללא מציאת הגורם לשיבוש.

הבעיה כה מדאיגה את ההורים עד שהם מסכימים לתת לילדיהם תרופות, שככל הנראה ילוו אותם עד בגרותם.

לדעתי, אחד הפתרונות להפרעות, הוא שינוי תזונתי הניתן ליישום ע"י כל אחד עם משפחתו בביתו.

 

"חגיגת הסוכר" בתזונתם של ילדים :

כל הורה מכיר את ההתנהגות התזזיתית כאשר ילדים חוזרים ממסיבות יום הולדת, בהן אכלו ממתקים רבים המכילים סוכר, צבעי מאכל  וחומרים משמרים. יש ילדים שאינם נרגעים שעות לאחר המסיבה ואף מתקשים להירדם בלילה.

 

מצב זה נקרא "היפוגליקמיה תגובתית" כלומר, ירידה ברמת הגלוקוז בדם.

כפי שקורה בזמן  שילדים אוכלים כמות גדולה של ממתקים במסיבה ,רמת הסוכר בדמם גבוהה מאוד וגורמת לייצור מוגבר של אינסולין שתפקידו הוא לאזן את רמות הסוכר ולהגן על הגוף מפני הסוכר העודף. האינסולין גורם לצניחה דרסטית של רמת הסוכר בדם עד מתחת לטווח הרצוי, מה שיגרום לתחושת רעב וצורך במתוק. במצב זה של עודף סוכר בדם, יבואו לידי ביטוי גם תופעות של אי שקט, עצבנות ולעיתים נמנום.

 

אצל מבוגרים תופעה זו מתבטאת בצורך עז לקפה או משהו מתוק, כדי לייצב שוב את רמת הסוכר. מצב הנקרא "נדנדת סוכר".

 

אצל ילדים, ההשפעות השליליות של עודף הסוכר, נמשכות במשך שעות ומתבטאות בתחומי החיים השונים- לימודים, התנהגות, משחקים בביה"ס ובקושי להירדם בלילה. מומחים כיום רואים את הקשר בין הפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות להשפעות השליליות של צריכת הסוכר.


מה ניתן לעשות?

כדי למנוע תופעה זו של עודף סוכר בגוף וצריכתו בצורה מחזורית ללא איזון, ראשית, יש להימנע מאכילת מזון מעובד המכיל תוספים מלאכותיים.

תנו לילדים מזון אמיתי. תפריט פשוט המבוסס על פירות, ירקות טריים, דגנים וקיטניות.

 

כל מה שגופנו זקוק לו, מצוי בארוחות פשוטות המבוססות על מזונות מלאים.

מאחר וגופו של הילד מבזבז אנרגיה רבה מדי על עיכול המזונות הגרועים שהוא אוכל, לא נותרת לו מספיק אנרגיה להתפתחות גופנית ומנטאלית.

כדי לבדוק את התאמת השינוי התזונתי לילדכם, כדאי במשך שבועיים שלושה להימנע מסוכר, מוצרי חלב ומזון מעובד (שניצל מוכן, צ'יפס, לחם לבן ועוד) ואז לבחון את תפקוד הילדים.

לעיתים, אני שומעת תגובות מהורים: "איך אפשר?", "אצלי בבית זה לא ילך", "זה שינוי מאוד קיצוני" ועוד.

האם השינוי הזה נראה קיצוני? אני שואלת, האם לתת לילדיכם ריטלין במשך 10 או 20 שנה אינו קיצוני?!

 

כאשר אנו נותנים לילד אבטיח או סלט פירות כתחליף לעוגה או ממתקים אין הדבר הופך אותנו להורים "רעים", נהפוך הוא, אנו מאפשרים לגופו של הילד להיות בריא וחיוני יותר ומלמדים אותו כיצד לטפל בבריאותו ולגדול להיות מבוגר בריא.

 

שינוי התפריט הוא משימה מאתגרת אך אפשרית והיא בסך הכל שינוי ההרגלים.

הדרך הפשוטה ביותר ביותר היא להסביר לילדים בצורה ישירה ומוחשית:"גופך הוא כמו מכונית יקרה מאוד היכולה לנסוע במהירות גבוהה. היא מאפשרת לך לעשות כל מה שאת/ה אוהב/ת והיא יכולה להשתפר עוד ועוד, להיות חזקה ומהירה יותר.

את/ה יכול/ה להיות שחקן/ית כדורגל, כדורסל, רקדן/ית מצטיין/נת, רק חשוב למלא מכונית זו, את השרירים, העצמות והמוח בדלק הטוב ביותר".

תתפלאו עד כמה ילדים מבינים זאת בקלות, לעומת המבוגרים שכבר מקובעים בתוך הרגלים של שנים.

חשוב מאוד לשתף בתהליך את המעגל החברתי והמשפחתי של הילד והן את הצוות החינוכי בגן או בבית סיפרו.

 

צעדים ליישום התוכנית התזונתית:

  1. יש להוציא את כל הסוכרים המעובדים שמכילים הממתקים, עוגות עוגיות, דגנים מסוכרים ומשקאות ממותקים. חשוב להסביר לילד בצורה פשוטה, למה גורם הסוכר בגופו ומדוע עליו לסרב כשחבריו ומוריו מציעים לו ממתקים. יש להסביר לו כי אינו בעונש וכי אינכם עושים זאת מתוך כעס עליו, אלא, מתוך אהבה ודאגה
  2. הציעו חלופות בריאות למאכלים עתירי סוכר – פירות מיובשים, פירות טריים, אגוזים, שוקולד חרובים, צ'יפס תפוחים ועוד
  3. הכניסו לביתכם פירות וירקות טריים. הסוכרים הטבעיים בפירות מותרים לאכילה. הסוכר בפרי נספג בגוף בשילוב סיבים תזונתיים ומים. המים מהווים 90% ממשקל הפרי. המים והסיבים התזונתיים מאפשרים ספיגה איטית והדרגתית של הסוכר בדם ולא נוצרת התנודה החדה ברמות הסוכר בדם הגורמת להתנהגות תזזיתית אצל ילדים. לעומת זאת, לסוכר המעובד אין שום ערך תזונתי. הוא עובד וזוקק מספר פעמים עד שהפך לתוצר בעל טעם ממכר ומזיק
  4. להוציא מהתפריט המשפחתי את מוצרי חלב הפרה והקמח לבן ומוצריו למשך כ- 30 יום. אנשים רבים כ- % 30%-35 מכלל האוכלוסייה, סובלים מרגישויות שונות הנובעות ממזונות אלו המכילים לקטוז וגלוטן.
אצל רוב האנשים המגלים רגישות למזונות אלו מתעוררים תסמינים קלים אך השפעותיהן על ילדים עם הפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות גרועות יותר.

גופם של ילדים רגישים עלול להגיב לאלרגנים אלה ולהפסיק את ספיגתם של מרכיבים תזונתיים חיוניים בגוף ,לגרום לדלקות מעיים ולשינויים במצב הרוח וההתנהגות.

היום קיימים תחליפים רבים למזונות אלו אותם ניתן למצוא בכל חנות טבע.

אם מתגלה רגישות, פנייה לתזונאי או נטורופת תעזור בבניית תפריט נטול לקטוז וגלוטן.

 

דוגמא לתפריט שבועי:

יום א'

ארוחת בוקר - שיק פירות או סלט פירות.

ארוחת עשר – 2 פרוסות לחם מקמח מלא, שיפון או כוסמין עם ממרח אבוקדו/גבינת עיזים/שוקולד חרובים.

ארוחת צהריים - בטטה ו/או תפוחי אדמה אפויים עם סלט ירקות וטחינה.

ארוחת ביניים – פרי או תמרים מיובשים, מעט אגוזים/שקדים.

ארוחת ערב – מרק ירקות עם אטריות אורז.

 

יום ב'

ארוחת בוקר –דייסת אורז/שיבולת שועל חמה על בסיס חלב שקדים/אורז/סויה עם כפית סילאן ,חליטת תה צמחים.

ארוחת עשר – כריך או פיתה מקמח מלא עם ממרח אבוקדו/טחינה/שקדיה/גבינת עיזים/ממרח חרובים. בתוספת פרי או ירק.

ארוחת צהריים – פסטה מקמח מלא או מקמח תירס עם רוטב ביתי.

ארוחת ביניים- טורטייה מקמח תירס או מלא עם ממרח סלסה ביתי.

ארוחת ערב – מרק עדשים עם ירקות מרוסקים.

 

יום ג'

ארוחת בוקר – פנקייק מקמח כוסמין וחלב אורז עם סילאן.

ארוחת עשר – ירקות חתוכים עם מטבל אבוקדו, גבינה.

ארוחת צהריים – פלאפל מחומוס מונבט אפוי בתנור, סלט ירקות , טחינה.

ארוחת ביניים – פירות חתוכים – בננה, תפוח, אפרסמון, מנגו.

ארוחת ערב- חביתה מקושקשת ,סלט ירקות.

 

יום ד'

ארוחת בוקר – גרנולה עם מיץ תפוזים/חלב שקדים.

ארוחת עשר – כריך מקמח מלא עם אחד הממרחים המוזכרים לעיל+ ירקות חתוכים.

ארוחת צהריים – קוסקוס מקמח מלא בתוספת מרק ירקות עם גרגרי חומוס מונבטים.

ארוחת ביניים – פופקורן (ללא חמאה) על כפית שמן זית. 

ארוחת ערב - סלט ירקות + פשטידה מתירס/קישואים /ירקות שונים


יום ה'

ארוחת בוקר – שיק פירות.

ארוחת עשר – ירקות חתוכים, אבוקדו, 2 פרוסות לחם מלא/פיתה.

ארוחת צהריים – שקשוקה+סלט מלפפונים.

ארוחת ביניים – מעט פירות מיובשים ואגוזים.

ארוחת ערב – מרק ירקות + קרוטונים מקמח מלא.

 

יום ו'

ארוחת בוקר – דייסה משיבולת שועל עם חלב סויה/ שקדים + כפית סילאן.

ארוחת עשר – אבטיח/ מלון /תפוז/קלמנטינה

ארוחת צהריים -אורז מלא או בסמתי אורגני. אפשר לגרד לתוכו ירקות כמו קישוא, דלורית, גזר + סלט ירוק.

ארוחת ביניים – עוגיות גרנולה או קוקוס בריאות +תה

ארוחת ערב – ירקות מוקפצים.

 

  • ניתן לגלות יצירתיות בהרכבת התפריט או לפנות לייעוץ כדי לקבל עזרה בכך.
  • רצוי שהמוצרים יהיו אורגנים.
  • להרבות לאורך היום בשתייה של מים רצוי מסוננים לפחות 8 כוסות. לא עם הארוחה (1/2 שעה לפני ושעה אחרי).
  • אוכלי בשר יכולים לשלב ארוחות בשר אך להקפיד לאפות או להקפיץ ולא לטגן.
  • בארוחת בשר התוספת תמיד ירק ולא אורז/פסטה/תפוח אדמה.

 

סיכום

לתהליך זה חשוב להיכנס כמשפחה. לקיחת ריטלין, בעיות התנהגות ומשמעת בביה"ס, עונשים, שיחות אזהרה ועוד צרות ממין זה, קשה יותר מאשר ההתמודדות המשפחתית עם שינוי בתזונה. תוכנית זו של  שינוי הרגלי התזונה ואורח החיים מצליחה, כאשר כל בני המשפחה מתמודדים ביחד, מול האתגר של שיפור בריאותו ותפקודיו של הילד לו רוצים לעזור. כולם יוצאים נשכרים מתהליך זה.

כמי שאימצה שינויים אלו בחייה ובחיי משפחתה, אני עדה, כי שינוי זה אפשרי והתוצאות טובות ושוות את המאמץ.

  

*אין במאמר זה תחליף לטיפול רפואי, המלצות ותרופות מרופאים. אנשים הלוקחים תרופות צריכים להיוועץ ברופאם לפני התחלת השינוי.

 

ד"ר ג'יי גורדון וג'ניפר צ'אנג. בלי ריטלין (הוצאת פוקוס ,2010)

יעקב אילני, ערכם התזונתי של המזונות (הוצאת ש. זק ושות, 1994)

ד"ר ח.ש. סדובסקי , לסלק את הקוץ (הוצאת שדה 2002)